מאסטר טאפינג וגמגום

למה לשלב את המאסטר טאפינג בטיפול בגמגום? מענה לשאלות נפוצות

 

 

במאמר הזה אענה על שאלות נפוצות שאני נשאלת לגבי שיטת מאסטר טאפינג.

  • האם יש לשיטה ביסוס מחקרי?

המסטר טאפינג מבוסס, בין היתר על הEFT. על הEFT עשו ועושים מחקרים רבים ברחבי העולם כבר שנים רבות.

  • האם זו שיטה שדומה לשלושת המימדים? למוח אחד?

גם בשלושת המימדים מאתרים רגשות שליליים ומשחררים חסימות מתת המודע, אך הפרוטוקול של כל שיטה שונה ואופן העבודה אחר. מוח אחד (קינזיולוגיה) היא שיטה אחרת, שעל גביה התפתחה שיטת מסטר טאפינג.

  • האם יש לשיטה הסכמות רבנים?

אכן. דמות רבנית אישרה לי באופן אישי ללמוד את השיטה ולטפל בה. בנוסף קיים מידע תורני נוסף של תשובות רבנים שנדרשו לשאלות על טיפולים אנרגטיים דומים. אוכל לשלוח קבצי מידע למי שמעוניין.

  • האם את אכן רואה אחוזים גבוהים של יציאה מהגמגום בשיטה הזו?

אני רואה שיפור גדול מאד – החל מהקלה גדולה בגמגום ועד להעלמת הגמגום לגמרי. במקרים רבים ההשפעה היתה נרחבת הרבה יותר מאשר רק על הגמגום, וההורים תיארו שיפור בתחומים אחרים כמו ביטחון עצמי שעלה, שחרור מפחדים ועוד. כי הגמגום הוא רק סימפטום.

פחות מכל טיפול טכני קלאסי אחר. מטפלים לפי הצורך והרצון במשך מספר מפגשים, ולפעמים משלבים, כאשר בחלק מזמן הטיפול מתאמנים על שטף הדיבור, ובחלק מהזמן משחררים את תת המודע.

  • פעם הייתי בטיפול רגשי דומה ושום דבר לא השתנה. למה פה זה יהיה שונה?

בקשיים מורכבים יש צורך לעיתים ביותר מטיפול אחד על מנת להקיף את הבעיה. מלבד השורש של הגמגום – הקונפליקט הראשוני שבעקבותיו התפתח גמגום, צברנו במהלך החיים "חוויות" נוספות סביב הגמגום, ותת המודע פיתח קשת של הרגלים, הגדרה עצמית, דימוי עצמי, תפיסות ואמונות שמשפיעים ומעצבים את החיים שלנו.
פעמים רבות צריכים לעבור תהליך תודעתי, בנוסף לשחרור הקונפליקטים הלא-מודעים, כדי ליצור שינוי אפקטיבי במציאות. ולכן התוכנית משולבת: טיפול טכני בגמגום, התייחסות למחשבות, לתפיסות ולאמונות סביב הגמגום ושחרור החסימות מתת המודע שיעזרו לפנות את הדרך מהמכשולים הלא-מודעים. בצורה הזאת התובנות החדשות יוכלו להשפיע על המעשים, ולא להישאר ברמת האידיאל המנותק מהשטח.

למשל:
א' הוא בחור בן 19 נחמד מאד. יש לו גמגום. בין כל שאר העניינים יש לו הימנעות חזקה מכל דבר שקשור לדיבור. הוא פוחד לדבר עם דמויות סמכותיות ומעדיף לא לבקש העלאה. פוחד לדבר בטלפון ומעדיף להתכתב. פוחד לעלות לתורה ויוצא מבית הכנסת בזמן שמעלים לתורה. פוחד לגשת לראיון עבודה ומחרב לעצמו את האפשרות לעבוד במשהו שהוא אוהב.
במהלך הטיפול הוא יבין שההימנעות מדיבור לא עוזרת לו לטווח הארוך, וכדאי לעשות שינוי.
נקבע מטרות מעשיות ומוגדרות עם מי הוא יתחיל לדבר, מתי ואיך.
נרגיע את ההתנגדות הטבעית שעולה כשבאים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולעשות פעולות "מפחידות".
הכל יהיה טוב ויפה בחדר הסגור, באווירה נינוחה ומאפשרת, אבל אם בתת-המודע יש תוכנית מובנית שאומרת, למשל: "אני תמיד נכשל, אין סיכוי". או תוכנית שאומרת: "לדבר זה מסוכן", הוא לא יצליח ליישם את כל הדיבורים היפים שדיברנו בטיפול. לכן במקביל, לפני או אחרי, נשחרר את התפיסות השליליות שהתקבעו לו בעזרת המאסטר טאפינג, כדי ששום דבר לא יעכב את השינוי.
מכירים אנשים שזה יכול לעניין אותם? שתפו!

אהבת? שתף/י!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים מעניינים...

שנדבר?

בכיף!